עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
System Meedya
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

4.2.18 - כמה מילים של חולשה לפני השינה ובקשה

04/02/2018 22:47
סרפד
נפשי אכן נפגעה במפגש הזה איתה. המילים שהיא אמרה, הטונציה, התקיפות וחוסר הסבלנות. משהו באנטיפתיות שלה כלפי, בזלזול שאני חש ממנה לפעמים- זה לא דבר שאני יכול להתעלם ממנו. כנראה שאני צריך לקחת מנוחה מהשיעור הזה ולקרוא את החומר לבד. 
איך אדם יכול לרסק בהינף יד נפש של אדם המבקש עצה? 
ולמה התקופה הזאת כמו מתפוררת אל בין אצבעותיי? אני מרגיש דחוי, קטן, בור, מנותק. אני לא יודע מה נשאר בי, אולי זאת הידיעה שעליי לשנות כיוון בחיי. אולי לצאת למסע? אם כן, מסע לאן? בארץ? אפריקה? אמריקה? אירופה? אסיה? מסע בעקבות החקלאות? המדע? החינוך? נתינה? איבוד? 
אני מותש. דבר לא קבוע בחיי, דבר לא יציב מלבדי, וגם יציבותי לא יציבה. תהליכים קורסים לתוך עצמם מתוך סערות נפשי. קטנותי אל מול העוצמות של האנשים סביבי, חכמתם, יכולותיהם. אני נפעם ונרתע, מפחד שכל ההמון שהוא אני, זה אפס לעומתם. אולי במחקר רוח אמצא תשובה.
אני עייף, מותש, ומילים פשוט מתחבאות, תמונות נעלמות, התחושות עמומות. הגוף חלש, האנטיביוטיקה או שמא חוסר יציבותי.

אני רוצה למצוא את האל. לשם אתמלא באהבה, אמלא באהבה. אקבל את גורלי כהמשך או כנקודת מפנה. אמצא כוחות לעשות.
edya
06/02/2018 21:43
קורה לכולנו שאנחנו מאבדים את עצמנו ונכון.. צריך את החופש הזה..
החופש להתנתק ולחזור לעצמך האמיתי והכנה..
אני מאמינה שהאל נמצא בנו.. בתוכנו..
הכל תלוי בהחלטה וברצון שלנו..
סרפד
07/02/2018 17:11
אכן כך...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: